מהי דלקת
מפרקים ניוונית
(אוסטיאוארתריטיס)?

מהי דלקת מפרקים ניוונית (אוסטיאוארתריטיס)?

דלקת מפרקים ניוונית (נקראת גם אוסטיאוארתריטיס) היא מחלה כרונית, בה נגרם נזק לסחוס ולרקמות הסובבות, היכולה לגרום לתסמינים כגון כאב, נוקשות ואף לגרום לירידה בתפקוד.

הסחוס הוא רקמה שנמצאת בקצות העצמות במפרק. הסחוס מרפד את העצמות ומאפשר להן להחליק זו על גבי זו ללא חיכוך. כאשר הסחוס נשחק, עצמות במפרק מתחככות זו בזו. בנוסף לשחיקה של הסחוס, אוסטיאוארתריטיס משפיעה על כל המפרק, גורמת למשל לשינויים בעצם ולפגיעה בגידים ורצועות. כמו כן גורמת לדלקת של רירית המפרק.

דלקת מפרקים ניוונית היא הפגיעה השכיחה ביותר במפרקים. המחלה מתחילה להופיע לעתים קרובות בגילאי 40-50 ועד גיל 80, תופיע כמעט בכל האוכלוסייה בדרגות חומרה שונות. תסמיני אוסטיאוארתריטיס מתפתחים לרוב בהדרגה, ויכולים להופיע באחד או כמה מהמפרקים בהתחלה. לרוב מושפעים מפרקי הירך, מפרקי האצבעות בידיים וברגליים, צוואר, גב תחתון וברכיים.

מהם גורמי הסיכון לאוסטיאוארתריטיס:

ישנם גורמים שונים המעלים את הסיכון להופעת אוסטיאוארתריטיס, כגון:

• השמנת יתר – משקל נוסף מפעיל יותר לחץ על המפרקים, במיוחד מפרקים נושאי משקל כמו הירכיים והברכיים. לחץ זה מגביר את הסיכון להתפתחות אוסטיאוארתריטיס.
• גיל – הסיכון לפתח אוסטיאוארתריטיס עולה עם הגיל.
• מגדר – נשים נוטות יותר לפתח אוסטיאוארתריטיס מאשר גברים, במיוחד לאחר גיל 50.
• פציעה במפרק.
• פגם מולד במפרק.
• נטייה גנטית -אנשים שיש להם בני משפחה עם אוסטיאוארתריטיס נוטים יותר לפתח אוסטיאוארתריטיס.
• מחלות מטאבוליות מסוימות.
• מקצועות מסוימים שבהם קיים שימוש יתר במפרק כגון כיפוף ברכיים ולחץ על מפרקים מסוימים בצורה חזרתית עלולים להזיק למפרק ולהגביר את הסיכון לאוסטיאוארתריטיס במפרק.

מהם תסמיני אוסטיאוארתריטיס:

תסמיני אוסטיאוארתריטיס מתפתחים בדרך כלל בהדרגה. התסמינים יכולים לכלול:

• כאב
• נוקשות – נוקשות מפרקים, בעיקר לאחר שינה או חוסר פעילות. לרוב חולפת תוך 30 דקות, במיוחד עם המפרק מוזז.
• הגבלה בטווח התנועה של המפרק (ירידה בגמישות)
• נפיחות
• קול חריקה או פצפוץ עם תנועת המפרק.

מהן דרכי הטיפול באוסטיאוארתריטיס?

הטיפול בדלקת מפרקים ניוונית הוא לרוב טיפול משולב המתאפיין בטיפולים תרופתיים ובטיפולים לא-תרופתיים, המטרות העיקריות של הטיפול הן הקלה על הכאב ושמירה על גמישות ותפקוד המפרק.

הטיפול הלא תרופתי יכול לכלול:

• שינוי באורח החיים, כגון:
  – פעילות גופנית – פעילות גופנית מתאימה כגון תרגילי מתיחה, תרגילים לחיזוק שרירים, תרגילי יציבה.
  פעילות גופנית יכולה לתרום לחיזוק השרירים, שיפור טווח תנועה והפחתת כאבים. יש לשוחח עם הרופא המטפל או הפיזיותרפיסט לקבלת תוכנית פעילות גופנית המתאימה לך.
  – ירידה במשקל – ירידה במשקל תוביל להפחתת העומס המכאני על המפרקים, במיוחד במפרקים נושאי משקל כמו הירכיים והברכיים.
  – התאמת רהיטים.
• פיזיותרפיה.
• הידרותרפיה.
• קומפרסים קרים או כריות חימום.
• מדרסים מיוחדים.
• שימוש בעזרים כמו מקל הליכה.
• אקופונקטורה.

הטיפול התרופתי משמש כתוספת לפעילות גופנית ופיזיותרפיה. הטיפול לא משנה את המהלך של אוסטיאוארתריטיס, אלא תפקידו להפחית את תסמיני המחלה
ולאפשר לעשות פעילויות יום יומיות רגילות. הטיפול יכול לכלול:

• גלוקוזאמין סולפאט גבישי – מיועד להקלת תסמיני אוסטיאוארתריטיס קל עד בינוני של הברך. מומלץ על ידי האגודה האירופאית ESCEO*
• משככי כאבים כגון פראצטמול, נוגדי דלקת שאינם סטרואידים [NSAIDs].
• טיפולים נוספים בהתאם להמלצת הרופא.

*האגודה האירופית לאספקטים קליניים וכלכליים של אוסטיאופורוזיס, אוסטיאוארתריטיס ומחלות שרירים ושלד (ESCEO)